החלטה בתיק בש"פ 3152/05

1.        בפני ערר לפי סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 (להלן - החוק) על החלטתו מיום 23.3.05 של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט א' ואגו) אשר דחה את בקשת העורר לעיין בחומר אשר העורר טוען שהוא חומר חקירה. 

2.        העורר ואדם נוסף עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בכתב אישום המחזיק שבעה אישומים בגין עבירות סמים ואישום אחד בגין ניסיון לשידול לקבלת דבר במרמה. כתב האישום מייחס לעורר קשירת קשר לסחור בסמים מסוכנים (מסוג LSD, חשיש, קוקאין ו- MDMA), במספר הזדמנויות, אל מול "קונה" שהיה סוכן משטרתי (להלן - הסוכן). עדותו של אותו סוכן משטרתי מהווה נדבך מרכזי של ראיות התביעה נגד העורר.

           לטענת העורר, לסוכן עבר פלילי ולדבריו אף ידוע לו כי הסוכן המשיך לעסוק בפלילים בתקופת הפעלתו. בנוסף הוא טוען, כי בתמורה לעדותו נגדו, קיבל הסוכן סך של 120,000 ש"ח ונסגרו חמישה תיקים פליליים שעמדו נגדו.

           העורר ביקש לעיין בחומר שנאסף אצל המשיבה בעניינו, בהתאם להוראת סעיף 74 לחוק. משנוכח כי החומר שנמסר לעיון סנגורו אינו כולל את כל החומר בו ביקש לעיין, הגיש בקשה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בהתאם לסעיף 74(ב) לחוק. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת היותם של מסמכים המצויים ב"תיק המנהלה" של הפעלת הסוכן "חומר חקירה", כאשר לטענת העורר, מדובר בחומר רלוונטי לאישומים נגדו, היות שיש בו כדי להפריך את גרסת הסוכן ולפגום במהימנותו. בית המשפט המחוזי בבאר שבע שדן בבקשה עיין בתכנו של תיק המנהלה ובסופו של יום הורה על מסירת החומר באופן חלקי לידי העורר. עתה מבקש העורר, בערר שבפני, להורות על מסירת יתר החומר, לגביו קבע בית המשפט כי הוא אינו חומר חקירה.

3.        בית המשפט המחוזי ציין, כי החלטתו אינה נוגעת למסמכים שהוגדרו לכתחילה ככאלה שתעודת החיסיון שהוצאה בתיק זה, חלה עליהם. עוד ציין, כי מסמכים שיוגדרו על ידו כחומר חקירה העשוי להיות רלוונטי ואשר כולם או חלקם כלולים גם בתעודת החיסיון לא יסופקו לסנגוריה עד לבירור סוגיית החיסיון. המסמכים המצויים בתיק המנהלה חולקו לפרקים, והחלטת בית המשפט המחוזי התייחסה לכל פרק ופרק. מאחר שהערר מצריך בחינת החומר שלא הותר העיון בו, מצאתי לפרט את הכרעתו של בית המשפט המחוזי באשר לכל אחד מהפרקים, כפי שיפורט להלן:

א.   פרק 1 - סיכום הוצאות כספיות - אינו חומר חקירה.

ב.    פרק 2 - טפסי מעקב הוצאות - אינם חומר חקירה.

ג.    פרק 3 - הוצאות כספיות, בקשות החזר כספי - אינן חומר חקירה.

ד.    פרק 4 - בקשות, המלצות ואישורים להסבות כספיות - אינן חומר חקירה והן בגדר תכתובת פנימית.

ה.   פרק 5 - תכנית הפעלת הסוכן - נקבע כי המסמכים בפרק זה עשויים לכלול פרטים שיש בהם כדי לסייע בידה של ההגנה ועל כן, בכפוף לבירור סוגיית החיסיון, מדובר בחומר חקירה.

ו.     פרק 6 - סיכום פעילות - אינו חומר חקירה אלא בגדר תרשומת פנימית.

ז.     פרק 7 - טבלת סיכום חשודים - אינה חומר חקירה.

ח.   פרק 8 - מסמך מסכם פעילות - אינו חומר חקירה.

ט.   פרק 9 - זכ"דים ורישומים פנימיים שונים - נקבע, כי חלקם של המסמכים יכול שיהיו חומר חקירה וכן צוין כי יש לבחון אם קיימת טענת חיסיון, בעיקר לגבי שני מסמכים: האחד של גבי דהן מיום 24.2.04 והשני של אורי שרון מיום 16.2.04, תוך שבית המשפט מציין כי "בשום מקרה לא מדובר על מידע "דרמטי" כלשהו.

י.     פרק 10 - דו"חות פגישה עם הסוכן - נקבע שיכול ויהיו חומר חקירה.

יא. פרק 11 - מסמכים כספיים מסוימים - אינם חומר חקירה.

יב.  פרק 12 - מסמכים באשר למקום שהיית הסוכן - אינם חומר חקירה.

יג.  לגבי החומר שבפרקים 13-14 צוין כי הוא ברשות הסנגוריה, מה גם שהחומר בפרק 14 חסוי.

יד.  פרק 15 - סיכום ביניים והצהרות סודיות - אינם חומר חקירה.